הדפסת טקסטיל הייתה ידוע באירופה, דרך העולם האיסלמי מהמאה ה-12. אשר נכנס לחיינו בראשית המאה ה15. השתמש בלוחות עץ בכדי להדפיס טקסטים שונים, תמונות וכו'. ישנם הסוברים כי הראשונים להדפיס על גבי בד היו הסינים אשר השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר מרחו על אבן חלקה שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. בהמשך פיתחו את הדפס הטקסטיל. עיצובים גדולים הודפסו למטרות דקורטיביות כגון: תליוני קיר, בדי ברזל ועוד. עיצובים גדולים הודפסו למטרות דקורטיביות כגון: תליוני קיר, בדי ברזל ועוד. הבעיה הגדולה הייתה ליצור בד רחיץ. אשר תהליך הנפקתו הייתה מסובכת והמלאכה הייתה עדיין בחיתוליה. במהלך המאה ה17 הצרפתים במסעותיהם הביאו מהודו דגימות של הדפסים כחולים-לבנים ואיתם פירוט תהליכי המלאכה. בשנות ה30 של המאה עשרים הכניסה הודו המזרחית כותנה מודפסת ופשוטה לשוק הבריטי ,אט אט החלו לייצר הדפסי בדים צבעוניים מעודנים יותר, אשר יטעימו לטעמם של הבריטים מנקודת מבט אמנותית, עיקר העבודה החלוצית בדפוס ברחבי אירופה, נעשתה על ידי הצרפתים,מימי ראשית הענף עד למחצית השנייה של המאה עשרים נראו הפקות המדפסות הצרפתיות ברחבי צרפת ויצגו את כל מה שהכי טוב בהדפס האמנותי.
המהפכה התעשייתית שהתרחשה מאמצע המאה השמונה עשרה השפיעה גם כן על התחום.
אחת ההמצאות החשובות יותר היא מנוע הקיטור שהמציא ג'יימס ווט . עד לשנות ה-80 של המאה ה-18 תעשיית הטקסטיל הבריטית השתמשה אך ורק במים ככוח הנעה ולא בקיטור. המצאתו של ג'יימס הקפיצה את עולם הטקסטיל וגרמה לשגשוג גדול בתעשיה זו.
